בריטניקוס

״חֲזוֹנִי לֶעָתִיד – כְּבָר עַכְשָׁו מִתְקַיֵּם: עַל בְּרִיטָנִיקוּס נֵרוֹן עַתָּה מְאַיֵּם. נֵרוֹן מִתְמָרֵד, שׁוּב רִסְנוֹ לֹא יִבְלֹם: לֹא אָהוּב הוּא שׁוֹאֵף עוֹד לִהְיוֹת, כִּי אָיֹם.״

המחזה בריטניקוס הוא יצירת מופת מאת ז׳אן רסין (1699-1639), גדול מחברי הטרגדיות של התיאטרון הצרפתי הקלאסי. העלילה מתרחשת ברומא העתיקה ומספרת על הקיסר הצעיר נרון, שבניסיון לפגוע באחיו-למחצה בריטניקוס, בנו של הקיסר הקודם והטוען הטבעי לכתר, מורה לחטוף את אהובתו יוניה. אולם כשיוניה מגיעה לארמון הקיסר, קורה דבר מפתיע: נרון מתאהב בה, וחששו מפני יריבו בריטניקוס הופך לקנאה רצחנית. רסין שילב בין סיפור היסטורי אמיתי לעלילת אהבה בדיונית, ויצר מחזה בעל עומק פסיכולוגי שבו יריבויות פוליטיות ניזונות מרגשות סוערים של קנאה בין שני אוהבים, שני אחים, שני מתחרים על השלטון בעולם. נרון, שמתחיל את דרכו כקיסר צעיר, אהוד ומבטיח, הופך במהלך המחזה למפלצת חסרת מעצורים. סופו להמיט חורבן גם על אוהביו שהעלו אותו לכס הקיסר, ובראשם אמו אגריפינה, שמנסה לשווא למתן את טירופו.

תרגום ראשון זה של יצירת המופת של רסין לעברית הוא מאורע ספרותי של ממש. התרגום הוא פרי עטו של עמינדב דיקמן ז״ל, מבכירי המתרגמים וחוקרי התרגום שקמו בישראל. פרופ׳ דיקמן, שהלך לעולמו בשנת 2022, היה חוקר ומרצה לתורת התרגום בחוג לספרות כללית באוניברסיטה העברית, ותרגם יצירות רבות של שירה ופרוזה מן הקלאסיקה של הספרות האירופית בכלל והצרפתית בפרט. את בריטניקוס תרגם תוך שמירה קפדנית על המשקל והחריזה הקיימים במקור, והתוצאה היא טקסט שירי-דרמטי מופלא שמביא לעברית את האסתטיקה הייחודית של התיאטרון הצרפתי הקלאסי.

למחזה נלוות הקדמת הסבר מאת ניר רצ׳קובסקי, וההקדמה המקורית שכתב רסין למחזה. התרגום קיבל את תמיכת המפעל לתרגום ספרי מופת והמכון הצרפתי בישראל.