ננופואטיקה 38: עקבות

כורכום

שָׁלוֹם
נִשְִׁפַּךְ לִי
עַל הַנַּעֲלַיִם
אַבְקַת כֻּרְכּוּם
(הַנַּעֲלַיִם וְהַסֻּלְיָה צֶבַע לָבָן)
אֵיךְ נִתָּן לְהָסִיר
אֶת הַכֶּתֶם הַצָּהֹב
הַקָּבוּעַ הַזֶּה

(לריסה מילר)

ננופואטיקה 38 – עקבות היווה עבורנו הזדמנות ללכת בעקבות העקבות בתקופה שבה נדמה כי זה כל מה שנשאר. הקושי לכתוב ולהפעיל את הפונקציה הפואטית של המילים משפיע על התנועה המחושבת היטב, הזהירה, של היצירות שנכתבו. הרגשנו שהמציאות תובעת מאיתנו לתור אחר תחביר או שפה שונים בשירה ובפרוזה שמתהווה בקרבנו. זו תנועה שיש בה נחישות להתמיד במעלה הסולם הספרותי אל נקודת חן באופק רחוק שנדמה כי רק המילים יכולות לקרב אליה. יצירות רבות שהגיעו לפתחנו נענו לשאיפה להישענות על העקבות כעל חבל הצלה. כך הצטבר למולנו שטף קול שהתאחד והתפזר לסירוגין אך הייתה בו המנגינה הזאת של הספרות, שעודנה נמשכת ותימשך. מנגינה שחיזקה אותנו במעשה הדון קיחוטי של הכתיבה.

 בננופואטיקה 38 יש 37 יוצרים ו-51 יצירות וכולל ברובו יצירה שירית. אולי זו נטיית הלב לטמון ברמזי השיר את עקבות הסיפור שהס מלספר, שקשה לבטאו ולמצוא לו את המילים. הגליון אוצר בחובו עקבות אקופואטיות המשוטטות בטבע (צוריאל אסף, אבישי דדון רווה, סבינה מסג) לצד עקבות של וידוי וכנות בשירה ובפרוזה (קים מידן, עילי ראונר). עקבות של כישוף ואניגמה בשירה רחבה (רות פוירשטיין, יונדב פרידמן) לצד עקבות של סימבוליזם בפרוזה (נועם נגרי, רותי רום). עקבות ורמזים בפרגמנטים פרוזאיים (אביב פטר, יעל הוניג), לצד עקבות שיחת יומיום בשירה דיבורית (לי ממן, אדוה קמחי חן, אלפרד כהן). עקבות המגששים אחרי שקט שאולי ימצא (ענת זכריה, מורן שוב, רוני אלדד), לצד עקבות השיבה המיוחלת הביתה (נעמה ברלין, עמרי נריה שזה גם פרסום ראשון שלו – מזל טוב) ועוד.

רבות מן היצירות שכונסו בגיליון מכוונות לעיסוק בבוקר, במחר, באור שלאחר הלילה, בקימה (שי שניידר-אילת, שי דותן, עמית בן עמי, רועי שטרן). יש בהן עקבות של אופטימיות ותקווה טבולות באווירת המלחמה המתמשכת, גישוש אחרי העתיד שיבוא בעקבות ההווה שעודנו אפור. תקוותנו היא שהגליון יסייע לקוראים ולקוראות בו לאזור אומץ במעלה העקבות, לעקוב אחריהן אל האור. שם מאחורי הלילה הבהיר, בין השורות של ננופואטיקה 38 – עקבות.

עורכים: ספיר יונס, נצר לאו