קילומטר ויומיים לפני השקיעה

בלילה דומה לזה, אם כי מצידו האחר של החורף, בשבט, כשכוחה של החמה עבר את נקודת השפל שלו והחל לגבור, ארבע וחצי שנים קודם לכן, ראה לראשונה את דליה שושן מופיעה. הוא הלך ללוגוס לראות הופעה של  להקה ששמה דילדו אקספרס, שאת רוב חבריה הכיר מלהקות אחרות שנשאו שמות מוצלחים ושעליהן כתב ביקורת במדור התרבות של "הכול תל אביב" כשהיה סטודנט. 
בלוגוס, היכן שהיו רק מילים וצלילים, הרגיש כמעט בבית, משתכן בבטחה בתוך העורקים של הרוק הישראלי, מחייך לכל עבר, העשן שורף העיניים, יציר כפיהן המפלצתי של עשרות ריאות, גופים רוויי אלכוהול, אינו מבחיל, ידידותי שלא כדרכו. (עמ' 64)

שני מקרי רצח מעסיקים את הבלש העומד במרכז הרומן הראשון של שמעון אדף, אליש בן זקן. המקרה הראשון הוא של ד"ר יהודה מנוחין, פילוסוף מושמץ, והשני הוא של דליה שושן, מוזיקאית וסולנית להקת "בלאזה אה סן לומייר" האהובה על אליש. שני המקרים גורמים לו לשוב ולבחון את עברו המסוכסך. את הרומן הבלשי הזה עושים הסיפור, האהבה למוזיקה, הכבישים שבין תל אביב לשדרות, אבל בעיקר הכתיבה של אדף.