אל המגדלור": רישומים למרת רמסיי"

חלקו הראשון של הרומן "אל המגדלור" מאת וירג'יניה וולף (1927) הוא נושא ספרה של האמנית  דורית רינגרט. קריאתה האינטימית ברומן לאורך שנים הניבה רישומי דיו, עפרון וצבעי מים על נייר, בניסיון להתמודד בדרכים שונות עם שאלת עצם ההעברה של מצבי תודעה לציור – שאלה הפנימית לעלילת הרומן של וולף. בכך, כפרפראזה על דברי וולף ברומן וביומנה, היא "מניחה את הנשמה על הקנבס".

עבודתה של רינגרט מתמקדת בעיקר בתנודות מצבי התודעה של שלושה מגיבורי הרומן: מר ומרת רמסיי ובן הזקונים שלהם, ג'יימס.

מיכל בן־נפתלי, במסה המלווה את הספר, מתבוננת ברישומים מתוך  שיחה עם דורית רינגרט וקריאה ברומן וביומניה של וולף. נקודת המבט שלה מאירה גם את היחסים שנוצרים בין האמנית לבין לילי בריסקו, המחברת-ציירת שטמנה וולף ברומן.