השפעת האדריכלות על הספרות: ספרים הממזגים את שני התחומים
אדריכלות היא הרבה מעבר לתכנון מבנים. היא נוגעת עמוק בנימי תרבויות, מושפעת מהן ומשפיעה עליהן. משקפת שינויים חברתיים ותרבותיים ולעתים גם מייצרת כאלה בעצמה. לא בכדי, היסטוריונים וארכיאולוגים משתמשים רבות במבנים כדי ללמוד על חברות קדומות, על אופי הקהילה, מנהגיה ועוד.
האדריכלות, בדמות מבנים פיזיים הנשארים מאות ואלפי שנים אחרי תקופתם, יחד עם הספרות הכתובה, משלימים תמונה ברורה שמפיחה חיים בעבר.
מה שהיה נכון בעבר, נכון גם היום; סגנונות בנייה מגוונים, משתקפים בספרות ומשקפים תרבות. אולי משום הקשר הבלתי ניתן לניתוק בין השניים, כתיבת ספרי אדריכלות לקהל הרחב היא אינה כה מפתיעה. ספרים אלה, מספרים את סיפורם של מקום, של קהילה ושל חברה דרך מבניה הייחודיים ודרך התכנון המבני- סביבתי שלה.
אדריכלות בספרים
ספרים רבים מכניסים אותנו לעלילה באמצעות תיאור הסביבה. גיבורי הספרים מסתובבים בסביבה מוכרת ותומכת או מנוכרת ומסוכנת, בה ניתן להבחין אפילו רק דרך תיאורי אגב אדריכליים.
בהרבה מקרים, אופי התיאור מספק רמזים מטרימים להתרחשויות מרכזיות שעתידות להתרחש בעלילה, והכי חשוב, הוא מצייר לנו תמונה ברורה שעוזרת לנו הקוראים להיכנס אל הסיפור ולרדת לעומק מחשבות וכוונתו של הסופר. כלומר, אדריכלות משחקת תפקיד חשוב גם בספרים בהן היא שולית לנושא הספר.
ניתן למצוא תיאורים אדריכליים כלליים בכל סוגי הספרים, החל מספרי ילדים כמו 'הבית של יעל' מאת מרים רות, דרך ספרי פנטזיה ומד"ב, רומנים דרמטיים וקומיים ובעצם בספרות מכל סוגה, כאשר תפקידם של אותם תיאורים עשוי להשתנות מעט בין הסוגות השונות, בין אם תפקידם לתת את הטון או לצייר עולם.
נושא 'הבית' הוא אחד הנושאים המרתקים שניתן לחקור מבחינה ספרותית. בד"כ, כאשר ניתן לקוראים תיאור מפורט יחסית של הבית, הוא משמש גם כתיאור דייריו, גם תכונות חיצוניות כגון אמונה ומצב כלכלי, אבל גם כמובן כאמצעי ספרותי שמציג את אופיים של הדיירים ואת כוונותיהם.
דלתות סגורות מייצגות במקרים רבים ריחוק וניתוק של הדייר, דלתות נעולות מייצגות סודות. אח כבוי מייצג עצב, קור ואף סכנה, בעוד אש באח תייצג בית חם ומזמין. אלה כמובן דוגמאות בלבד, אליהן ניתן לצרף עוד רבות נוגעות למשל בצורת המדרגות, סוגי חדרים שונים כגון מרתפים אפלים, אופי המטבח, עליית הגג וכו'.
כמובן שלתיאורים אדריכליים יש תפקידי מפתח במיוחד בספרות היסטורית. קשה למצוא ספרי היסטוריה שאינם נוגעים באדריכלות כלל, וגם בבתי הספר, כאשר מלמדים היסטוריה, תרבות וגם תנ"ך, עוסקים רבות במבנה כראי החברה.
דוגמה אחת היא למשל מבנה העיר המוסלמית של ימי הביניים, אותו למדו תלמידי תיכון לבגרות לאורך שנים, ודרכו סיפרו על מבנה החברה, על אופי העסקים והמקצועות השונים הנדרשים בעיר.
ספרי אדריכלות
ז'אנר ספרי האדריכלות המיועדים לקהל הרחב הוא עדיין נישתי יחסית, אך הוא צובר יותר ויותר עניין בשנים האחרונות.
ספרי האדריכלות במקרים רבות מתכוונים להציג חברה באמצעות ניתוח המבנה הסביבתי שלה.
לדוגמה, הספר סעודה אחרונה בקיבוץ: האדריכלות הברוטליסטית של ארנונה אקסלרוד, מאת צבי אלחייני ומיכאל יעקובסון, מאירים את חיי הקהילות הקיבוציות ברחבי הארץ, דרך מעוז חיי הקהילה – חדר האוכל, אותו מבנה רחב ידיים שנבנה בליבותיהם (התרבותיים והגיאוגרפיים) של הקיבוצים בכל רחבי הארץ ושירת את הקהילה למפגשים יומיומיים בשגרה להתכנסויות חגיגיות ובימי חג ומועד.
דוגמה נוספת היא הספר ירושלים, אלוהים נמצא בפרטים הקטנים, שפת עיצוב רב-תרבותית שכתב דוד קרויאנקר. זוהי יצירה מקורית, מושכת וחווייתית המציגה את המרקם האורבני של ירושלים מזווית ראייה עיצובית פרטנית, המוכרת אך למעטים.
שפת העיצוב הירושלמית כוללת גם מרכיבי עיצוב הנדסיים-פונקציונליים ואסתטים-דקורטיביים וגם סמלים ומוטיבים המשקפים תרבויות, אמונות, מנהגים, מסורות ואורחות חיים של בני הלאומים, הדתות והקהילות השונות שהטביעו את חותמם על המבנה הרב-תרבותי והקוסמופוליטי של ירושלים.
החשיבות של שכיות חמדה פרטניות אלו, הטמונות עמוק באנונימיות ובכאוס האורבני, היא בכך שהן מאפשרות לעין הלא-מתורגלת לגלות, ללמוד, להכיר ולהעריך את מלוא המשמעות של אותם מרכיבים עיצוביים הממחישים את האִמרה "אלוהים נמצא בפרטים הקטנים".
עוד דוגמה מעניינת היא הספר עיר לבנה, עיר שחורה, של הסופר שרון רוטברד, שמספק נקודת מבט מעניינת במיוחד על ה-מטרופולין של ישראל.
הספר מראה כיצד חרג הסיפור של העיר הלבנה מהדיון בארכיטקטורה המודרנית ובאדריכלות התל אביבית; כיצד הוא שימש מרכיב עקרוני לא רק בבנייתה של העיר אלא גם בהבנייתן של הזהות, התרבות והרטוריקה הלאומיות; וכיצד הוא נהפך לחלק מההיסטוריה ה"כללית", הפוליטית של תל אביב, של ישראל ושל המזרח התיכון.
הספר מבקש להציע מתווה לסיפור חדש, שבו תל אביב אינה צומחת לבד מן החולות, כפי שצייר אותה נחום גוטמן, וגם לא נבנית "מקצף גל ועננה", כפי שכתבה נעמי שמר, אלא נולדת ביפו ומתעצבת על פי יחסה ליפו. הסיפור הזה הוא לא רק על ארכיטקטורה, בנייה וכתיבה, אלא גם ואולי בעיקר, על מלחמה, הריסה, מחיקה, ומחיקה של המחיקה.
אפשר להתווכח אם בסיפור הזה, שלכאורה סופו ידוע מראש, יש טובים ורעים, אבל אין חולקים על כך שיש בו מנצחים ומפסידים; ואם סיפורם של המנצחים נקרא "עיר לבנה", סיפורם של המפסידים ראוי שייקרא "עיר שחורה".
לסיכום
ספרות ואדריכלות אם כן, הולכות יד ביד, משלימות אחת את השנייה ומספקות תמונה ברורה יותר של נופי רומנים פרי הדמיון או המציאות ההיסטורית. ספרי אדריכלות מציעים דרכים מקוריות להתייחס למציאות שמספרת דרך המבנים סיפור על מקום, קהילה וחברה. נקודת התייחסות אחרונה ומעניינת היא שבכל מקום, קטן או גדול ככל שיהיה, יש מקום גם לחנות ספרים, מעוזי תרבות קטנים שמתגייסים גם הם לספר סיפור.
את חנות הספרים "סיפור פשוט" תוכלו למצוא בלב תל אביב – בנוה צדק - השכונה היהודית הראשונה שצמחה מחוץ לחומות יפו, ואצלנו תוכלו למצוא מגוון ספרי אדריכלות מעניינים ומגוונים שמספרים קצת אחרת את סיפור החברה הישראלית ואת סיפורן של חברות אחרות ברחבי העולם.
