מה עושים באוניברסיטה? או: על הקשר שבין אמת, ידע ושפה באיזורי קונפליקט

בעריכת לין חלוזין-דברת, יוסי שורץ, הגר קוטף, איל חוברס ושי לביא, בהוצאת אוניברסיטת תל אביב ע"ש חיים רובין.

האם האוניברסיטה יכולה לעזור לנו בחיים? האם יכול להיות לה תפקיד בשאלות המכריעות בחיינו – כפרטים, כציבור, כאומה?

לרגל יציאת הספר "לחשוב על האוניברסיטה: ידע, פוליטיקה ואקדמיה בישראל", אנו מזמינים אתכם לקרוא ולחשוב אתנו על האוניברסיטה ועל התפקידים הציבוריים שלה.

סדנת הקריאה תערך בחנות הספרים העצמאית "סיפור פשוט" ברחוב שבזי 36, תל אביב, והיא תורכב משלושה מפגשים שנקרא בהם ביחד פרקים נבחרים מן הספר ונשוחח עליהם עם החוקרים שכתבו אותם.

דימוי: בית הספר למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים (גבעת רם), בבנייה.

האוניברסיטה, המכללה, מדרשת המורים, הישיבה והמדרסה – הטיפוסים השונים של מוסדות הלימוד הגבוה ממוקמים תמיד בחברה ובהקשר ההיסטורי והפוליטי שהם הופיעו בהם, וכך גם הידע שנלמד בהם. באיזו מידה תלוי הידע שמתפתח באוניברסיטה בסביבה החברתית והפוליטית שהוא נוצר בה? כיצד משפיעות אינטראקציות בין תלמידים ובין מורים ותלמידים על הידע שמיוצר, נאצר ומונחל במוסדות להשכלה גבוהה? פרופ' יוסי שורץ ופרופ' תמר הגר ידברו על האוניברסיטה והעיר האירופאית של ימי הביניים (הלא חשוכים), ועל המכללות הפריפריאליות בישראל הנתונות תחת אש. האם האוניברסיטה והמכללה יכולות להיות אתר של ידע שמתעלה על המיקום שלו?

מקורפורציה לתאגיד? מוסד הידע האוניברסיטאי בגלגוליו ההיסטוריים // יוסי שורץ

"וגם שנאנו אותם והם אותנו... היו לנו שם חברים אבל גם לא": כוחן של סתירות ומשמעותן במרחב כיתתי רב-תרבותי באקדמיה // תמי הגר

לפי הגרסה הרשמית, האוניברסיטה רודפת אחר האמת ועוסקת בדעת לשמה. אולם בציבור רווחת הדעה שנפלה קלקלה באידאל הזה, והאקדמיה הפכה למקום שעושים בו דברים אחרים לגמרי, כמו ללמוד ניהול או לרכוש תעודת הוראה. האמת היא שמאז ראשית ימיה ולאורך ההיסטוריה שלה, שני האידאלים התקיימו באוניברסיטה זה בצד זה, והאוניברסיטה גם נטלה על עצמה תפקידים מעשיים בחברה: הכשירה רופאים ומשפטנים, התקינה את עמוד השדרה של החברה האזרחית המשכילה, וייצרה הצדקות למשטרים לאומיים. נדמה כי הדגש הזה על ידע מועיל – אינסטרומנטלי ומכוון מטרה – אינו עולה בקנה אחד עם הרעיון של מדע טהור. מה הקשר בין אידאל הידע האינסטרומנטלי והאפן שבו ידע מיוצר כיום באקדמיה? מוערך וממומן? פרופ' מני מאוטנר ופרופ' עודד גולדרייך ישוחחו על המציאות היומיומית של האקדמיה בישראל, הפועלת על-פי הערכות אינסטרומנטליות של ידע, שאיכותו נמדדת במדדים כמותיים מחמירים שאין להם קשר עם תוכנו. האם האקדמיה גם מסוגלת לשאול מהו הערך של הידע שאנחנו מייצרים? לאן הוא מוליך אותנו אינטלקטואלית? ולאיזה אנשים הוא הופך אותנו?

דעת, "בילדונג" (עיצוב עצמי), ידע: על האידאלים של האוניברסיטה // מנחם מאוטנר

מדדים אדישי תוכן באקדמיה // עודד גולדרייך ונעמה שמש

מאז המהפכה המשטרית וביתר שאת מאז ה-7 באוקטובר, האוניברסיטה בישראל התגייסה במלוא הקיטור למאבקים החברתיים והפוליטיים של העת הזו, ואנשיה הובילו את המחשבה על מה שקורה לנו. אולם ברוב ימות השנה הקשר בין האוניברסיטה לבין המקום ושפת המקום נתון בסימן שאלה: את הידע המיוצר האוניברסיטה כותבים וחושבים בעיקר באנגלית והוא אינו מתמקד במה שקורה כאן או במה שצריך לקרות כאן. ד"ר מייסלון דלאשה ופרופ' איל חוברס ישאלו: מה מקומן של העברית והערבית באוניברסיטה בישראל? האם האוניברסיטה תופסת את עצמה כמקומית? באיזו שפה היא חושבת על עצמה ועל המקום?

ערבית לא מדוברת: על גבולות השפה הערבית במרחב האקדמי בישראל // מייסלון דלאשה

מותה של העברית כאידיאולוגיה: ביקורת פוליטית ומוסר באוניברסיטה העברית, 1925 – 1948 // איל חוברס

____________________

מחיר מלא לשלושת המפגשים: 150 ש"ח
מחיר לסטודנטים: 120 ש"ח

מספר המקומות מוגבל ל-15 משתתפים. 
ההשתתפות בסדנה אינה דורשת ידע מוקדם מראש.

האוניברסיטה, כך אומרים, היא מגדל שן אליטיסטי ומתנשא; היא לא מתאימה למקצועות העתיד; היא יקרה מדי ואין בה צורך. לתלונות הרבות כנגד האוניברסיטה והאקדמיה בכלל, עונים מגניה כי רק האקדמיה מקדישה את עצמה לחקר האמת ורק היא יכולה להגן על הידע. "תפקידה של האוניברסיטה – הפונקציה שלה", במילותיו של הפילוסוף ג'ון דיואי, "היא פונקציית האמת". האם הניגוד בין אינטרסים כלכליים, חברתיים ולאומיים לבין רדיפת האמת הוא הדרך הטובה ביותר לדבר על האוניברסיטה? האם אפשר לחשוב על האקדמיה כעל מוסד שהאמת עומדת בראש מעייניו, ובכל זאת הוא משוקע במציאות החברתית, הכלכלית והפוליטית של המקום ושל הזמן שבהם הוא מתקיים?

מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל נתונה כיום במחלוקות עמוקות המופיעות על רקע שינויים מפליגים במבנה שלה, בתפקידיה החברתיים ובאופני התקצוב שלה. בקובץ זה מנסים כעשרים חוקרים של האקדמיה מתחומי המחשבה הפוליטית, הפילוסופיה וההיסטוריה של הידע, הסוציולוגיה, החינוך והמשפט, לחשוב מחדש על האקדמיה כאן ועכשיו, עשרים שנה לאחר פרסום דוח ועדת מלץ ושלושה עשורים לאחר "מהפכת המכללות". נקודת המוצא שלנו היא שהאוניברסיטה היא אחד מן המוסדות המשפיעים ביותר בחברה, לא רק על ייצור הידע – על מה ייחקר וכיצד, אלא גם על ההשכלה של בנות ובני כל שכבות החברה, על הניעות החברתית, על מי שאנחנו ומי שנרצה להיות – כפרטים וכחברה. כיצד אם כן יש לחשוב על האקדמיה בישראל כיום ולאן מועדות פניה?

פרופ' עודד גולדרייך הוא פרופסור בפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב במכון ויצמן למדע ומופקד הקתדרה על שם מאיר וייסגל. מחקריו עוסקים ביחסי הגומלין בין חישוביות לאקראיות, בעיקר ביסודות התאורטיים של הקריפטוגרפיה, בתורת הסיבוכיות החישובית ובבדיקת תכונות מדגמית. מספריו: "יסודות הקריפטוגרפיה", "תורת הסיבוכיות החישובית" ו"הקדמה לבדיקת תכונות מדגמית". חתן פרס קנות' ליסודות מדעי המחשב (לשנת 2017) וחתן פרס ישראל לחקר המתמטיקה ומדעי המחשב (לשנת 2021).

ד"ר מייסלון דלאשה היא דוקטורנטית בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. חוקרת את השלכות ההפרדה הכלכלית והדתית-לאומית בין בתי הספר בישראל ואת השפעותיה על עתיד התלמידים הפלסטינים בהשכלה הגבוהה ובשוק העבודה. כמו כן היא חוקרת את הפוליטיקה של השפה והתרגום ביחסים הא-סימטריים בין השפה הערבית לשפה העברית. מרצה בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב בקורס "واحد על אחד" העוסק בסוגיות כלליות בסוציולוגיה פוליטית, באי-שוויון חברתי ובפוליטיקה של מרחב ושפה. היתה ממרכזי פרויקט "הנכחת השפה הערבית במרחב האקדמי בישראל" במכון ון ליר בירושלים.

פרופ' תמר הגר היא פרופסורית חברה בחוג לחינוך ובתוכנית ללימודי מגדר במכללה האקדמית תל חי. עם שותפות הקימה את המרכז לשלום ודמוקרטיה ואת היחידה לשוויון מגדרי במכללה. הגר חוקרת אקטיביזם, רב-תרבותיות, פדגוגיה פמיניסטית וביקורתית, מתודולוגיות פמיניסטיות, היסטוריה פמיניסטית, כתיבה אקדמית ובדיונית ואמהוּת. ב-2012 פרסמה את הרומן-מחקר "בכוונה תחילה" העוסק בשתי אמהות שהרגו את ילדיהן באנגליה הוויקטוריאנית. היא עורכת שותפה של הספר Bad Mothers: Regulations, Representations and Resistance שראה אור ב-2017, וב-2021 ראה אור ספר שהשתתפה בכתיבתו על חוויות האקדמיה הנאוליברלית,Compliance and Resistance within Neoliberal Academia: Biographical Stories, Collective Voices.

פרופ' איל חוברס הוא מרצה בבית הספר למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים במחשבה הפוליטית של הציונות וכן בתולדות מוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ, במסורות האקדמיות שעיצבו אותם ובתפיסות האזרחות שהתפתחו בהם. ספרו על הציונות The Political Philosophy of Zionism: Trading Jewish Words for an Hebraic Land ראה אור בשנת 2012.

פרופ' מנחם מאוטנר הוא פרופסור מן המניין (אמריטוס) ומופקד הקתדרה למשפט אזרחי השוואתי ולתורת המשפט ע"ש דניאל רובינשטיין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. הוא מחברם של תשעה ספרים ויותר ממאה מאמרים שראו אור בישראל ובעולם, ועורכם של שישה ספרים. בספרו "על החינוך המשפטי" (2002) ובשורה של מאמרים עסק בייעודיה של האוניברסיטה. כתב רבות על הקשר שבין המשפט לתרבות הפוליטית, וכן על התאוריה הפוליטית הליברלית. ספרו האחרון "אוטונומיה ושגשוג: לקראת ליברליזם סוציאל-דמוקרטי" ראה אור בשנת 2021.

פרופ' יוסף שורץ הוא פרופסור מן המניין ומופקד הקתדרה להיסטוריה ופילוסופיה של המדע ע"ש ברברה וברט כהן במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב. מחקריו מתמקדים בהיסטוריה אינטלקטואלית אירופית בימי הביניים המאוחרים ובראשית העת החדשה, בדגש על מעברי ידע בין התרבויות והשפות השונות. בין היתר חקר את המחשבה הסכולסטית הנוצרית בימי הביניים המאוחרים ואת התגבשות מוסדות הידע האוניברסיטאי. מספריו: "מן המנזר אל האוניברסיטה: בין תיאולוגיה לפילוסופיה בימי הביניים", "'לך דומייה'; מייסטר אקהרט קורא במורה הנבוכים", "נשף מסיכות בעיר האלוהים: פלורליזם וסובלנות בימי הביניים." 

*במקרה של ביטול ההשתתפות:

עד שבועיים לפני תחילת סדרת המפגשים: ללא דמי ביטול
במהלך שבועיים לפני תחילת הסדרה:  10% מהתשלום
בהודעה על ביטול אחרי המפגש הראשון : 20% מהתשלום
אחרי השתתפות בשני מפגשים - לא ניתן יהיה לבטל את ההרשמה, ולא יהיה החזר כספי