בין "חביון הלב" ל"טוב למות בעד ארצנו": ייצוגי התאבדות בספרות העברית המודרנית

"הרגע שבו אדם נוטל את חייו במו ידיו הזין עיונים פסיכולוגיים ופילוסופיים רבים, ועם זאת נותר בו גלעין אפל המסרב להתפענח. ספרה של מיה אמיתי צמח מתוך ההנחה שהתשובות עשויות להימצא בספרות, שמאז ומעולם שימשה זירה לבחינה פורייה של מורכבויות הנפש האנושית.
מסעה המחקרי הוליך אותה לעיון מדוקדק בתשעה רומנים עבריים בולטים שמעשה ההתאבדות ניצב במרכזם. דיונה הפרשני הרגיש והמעמיק הניב לא רק הארות מקוריות בנוגע ליצירות אלו, אלא גם הבנה חדשה של הנושא בכללותו. התקופות והמקומות המתוארים ברומנים מתחלפים, אבל מן הספר עולה שבכולם ניכר קשר הדוק בין הרובד הציבורי לסבך האישי הנפשי שהניע את גיבוריהם לטרוף את נפשם בכפם.
הגילוי המסעיר ביותר נוגע למקומו המכריע של מוטיב היעדר האב בחייו של הגיבור ובמערך הנפשי המניע אותו. צירוף הסגולות הייחודי המתגלם בד"ר מיה אמיתי – פסיכיאטרית מומחית שנעשתה לחוקרת ספרות – הניב כאן פרי הילולים. במבט בוחן ובקשב דק היא חושפת כאן את מעמקי הנפש של גיבורי הרומנים משל היו דמויות מציאותיות, ובתוך כך מראה את עומק ההבנה האנושית והאמנותית של יוצרי הספרות העברית לדורותיה."

פרופ' אבנר הולצמן, אוניברסיטת תל־אביב